ב-ה
אז בדרך כלל תקבלו פה רעינות מקוריים, חידודים, הברקות, פרודוקסים, תהיות לוגיות
אבל הפעם, אחרוג מהרגיל ואשתף אותכם ביצירה ספרותית כאתנחתא קלה
מַהוּ הַהוֹן אִם הוּא רַק צֵל הַמְּרַחֵף בָּאֲוִיר,
דַּקִּיק כְּנוֹצָה, שֶׁבְּרוּחַ קַלָּה יִתְעוֹפֵף וְיַזְהִיר?
אֲנִי מְחַפֵּשׂ אֶת הַשֹּׁרֶשׁ, אֶת הַיְּסוֹד וְהַמּוּצָק,
אֶת הַבִּנְיָן הָאֵיתָן, שֶׁאֵינוֹ נִסְדָּק אוֹ נִשְׁחָק.
לֹא לִי הִיא מִנֵּיהּ, כְּגוּף לְלֹא נְשָׁמָה וּבִינָה,
אֶלָּא חֶבְרָה חַיָּה, הָעוֹמֶדֶת בְּפֶרֶץ וּבֶאֱמוּנָה.
אֶקְנֶה לִי עֲסָקִים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כְּתָלִים, שְׁעָרִים וְגַגּוֹת,
וְלֹא רְסִיסֵי נְיָר, הַמּוֹלִידִים רַק סְפֵקוֹת וּדְאָגוֹת.
זֶהוּ נִהוּל נָבוֹן, דֶּרֶךְ שֶׁל תְּבוּנָה וְיֹשֶׁר,
שֶׁבּוֹ הֶעָמָל הַיַּצְרָנִי הוּא הַמָּקוֹר הָאֲמִתִּי לְעֹשֶׁר.
כִּי מוּטָב לֶאֱחֹז בַּמַּמְלָכָה שֶׁל מַמָּשׁ וּבָרִבּוֹנוּת,
מִלְּהִתְפַּלֵּל לְנֵס הַמַּזָּל, בְּתִקְוַת הִסְתַּכְּנוּת.
כָּךְ זוֹרֵעַ אֲנִי אֶת זְרָעַי בַּקַּרְקַע אֱמֶת פּוּרְיָה,
לֹא עַל כַּנְפֵי הֶבֶל, לֹא עַל שְׁבוּעָה בְּדוּיָה.
בְּמַמְלֶכֶת הַמַּעֲשֶׂה, שֵׁם הַחֹסֶן וְהַהוֹד,
אֶמְצָא אֶת נַחֲלָתִי, כְּפִי שֶׁנּוֹלַד הָאָדָם לַעֲבֹד.
