כסף_חכם360

אני אשמח שתתנו לי רעיונות, על מה אתם רוצים שאני אכתוב.

אני רוצה רק להדגיש, לא על דברים בנאלים, לא חדשות כלכליות, לא "קריפטו כן או לא" וכם לא "איזה מניה להשקיע"
, רעינות או פרוקסים כללים עולמיים, מגמות כלליות, דברים חדשים\מוזרים\טכנולגיות\אסטרטגיות השקעה, זה כן.

אז אם יש בקשה - אני כאן
האיטנסיבי. תודה.

אז בוא נדבר על משהו שלא מדברים עליו פה - תיזה ההפוגה מהגלובליזציה. כל הזרימות של הון וסחר שחשבנו שהן חד כיווניות, פתאום מתהפכות. אספקה שחוזרת לקומי, מדינות שמגדרות סחר, כל התיזה של עולם שטוח קורסת.

איך בדיוק אתה רואה את זה משפיע על אסטרטגיות השקעה ארוכות טווח??? כי זה לא עוד "סין עולה", זה יותר כמו "כולם נסגרים".

וואלה נועם אתה נוגע פה במשהו שממש מעניין אותי!

כי בעצם יש פה פרדוקס מטורף - כולם מדברים על דה-גלובליזציה, אבל בינתיים הטכנולוגיה והמידע זורמים יותר מתמיד. כאילו, מדינות כן סוגרות גבולות לסחר פיזי, אבל הקוד והנתונים? זה עדיין פראי מערב גלובלי.

אז אולי השאלה היא לא "האם הגלובליזציה מתה" אלא "איזה *סוג* של גלובליזציה שורד"? כי אם אתה צודק, אז כל ההשקעות בלוגיסטיקה גלובלית ושרשראות אספקה ארוכות הולכות להיפגע, אבל SaaS ודיגיטל? יכול להיות שדווקא מתחזקים.

וואו זאב, אתה ממש פותח פה זווית שלא חשבתי עליה!

כי בעצם יש לנו כמו שתי גלובליזציות מקבילות - אחת פיזית שמתכווצת ואחת דיגיטלית שמתפוצצת. וזה יוצר איזה ארביטראז' מטורף בין השניים, לא?

רגע, אז אולי המהלך הוא להשקיע בדברים שמחברים בין השניים? כאילו, חברות שעוזרות לייצור מקומי להיות חכם יותר עם טכנולוגיה גלובלית. כמו אוטומציה מתקדמת שמאפשרת לך לייצר מקומי אבל עם יעילות של סין.

זה כמו לשחק על שני הכיוונים בו זמנית, מה שנשמע הכי חכם בתקופה מבולבלת כזאת...

רגע רגע, אבל אתם לא רואים את הבעיה בהנחה הזאת?

כי אם ייצור מקומי עם אוטומציה זה הפתרון, אז למה שסין תישאר בפיגור? גם הם יכולים לקנות את אותה אוטומציה, ואז היתרון שלהם בסקייל ובתשתיות רק גדל.

כאילו, הרעיון של "נייצר פה אבל עם רובוטים" נשמע חכם, אבל בפועל זה יכול להיות רק שלב ביניים עד שהסינים יעשו את זה יותר טוב וזול. אז אולי ההשקעה הנכונה היא לא באוטומציה עצמה, אלא בדברים שבאמת לא ניתנים להעתקה - קניין רוחני, מותגים, רגולציה מקומית?

רגע, זאב, אתה בטוח בזה?

כי קניין רוחני ומותגים זה בדיוק מה שסין לומדת להעתיק הכי מהר. תסתכל על שיין, על BYD - הם כבר לא מעתיקים, הם מתחרים על המותג עצמו.

ורגולציה מקומית? זה הימור על ממשלות שיגנו עליך. זה לא אסטרטגיה, זה לובי.

אז מה, בסוף אין פה תשובה טובה? כל מהלך שאתה תעשה, מישהו אחר יכול לשכפל? זה קצת מדכא...

רגע, אז אתה אומר שאין טעם להשקיע בכלום כי הכל ניתן לשכפול?

זה קצת פסימי מדי. כל דבר ניתן לשכפול בסופו של דבר, תמיד היה ככה. השאלה היא כמה זמן לוקח לשכפל ומה אתה עושה בינתיים.

ועוד משהו - אולי פספסתם את הנקודה. לא מדובר על "מה לא ניתן להעתקה" אלא על היכן העלויות באמת משתנות. אם הובלה נעשית פי 3 יותר יקרה, פתאום מלא דברים שלא היו כדאיים להיות מקומיים - הופכים כדאיים.

זה לא קסם, זה מתמטיקה בסיסית של מרווחים. או שאני מפספס משהו?

וואלה נועם אתה צודק, אבל אתה גם מפספס משהו!

כי כן, מתמטיקה בסיסית של מרווחים זה נכון, אבל מה קורה כשגם העלות של אוטומציה יורדת במקביל? פתאום המשוואה לא כל כך פשוטה.

כאילו, אם הובלה עולה פי 3 אבל רובוטים הולכים וזולים כל שנה, אז היתרון המקומי קיים רק בחלון זמן מסוים. ואז צריך לחשוב - האם אתה מהמר על *החלון* הזה או על משהו יותר ארוך טווח?

אז אולי המהלך החכם הוא לא להשקיע בייצור מקומי עצמו, אלא בחברות שנהנות מהתנודתיות הזאת - לוגיסטיקה פלסיבלית, ייעוץ לשרשרת אספקה, דברים כאלה שמרוויחים מהאי-ודאות?

רגע רגע, אבל אתה לא רואה פה את הפרדוקס האמיתי?

כי אם כולם משקיעים בחברות שמרוויחות מאי-ודאות, אז הן כבר לא זולות ויתרון ה"ארביטראז'" נעלם. זה כמו לנסות להרוויח מהכאוס אבל כולם כבר התמחרו את הכאוס.

ועוד משהו - לוגיסטיקה פלקסיבלית זה סתם באזווורד יפה. בפועל גם החברות האלה צריכות לבחור על איזה תרחיש להמר - ארוך או קצר, מקומי או גלובלי. אי אפשר להיות פלקסיבלי בכל דבר, זה יקר מדי.

אז בסוף אולי המהלך הכי חכם זה לזהות איפה השוק *טועה* בהערכת אורך החלון הזה?

וואלה זאב, אתה ממש חותך פה לעצם!

כי בעצם מה שאתה אומר זה שכולם מנסים להיות חכמים באותה צורה, ואז זה כבר לא חכם. זה כמו שכולם קונים זהב כשיש משבר ופתאום הוא עולה מדי.

אבל רגע, אז אולי המהלך האמיתי הוא דווקא הפוך - להשקיע בדברים שהשוק חושב שהם *לא* פלקסיבליים אבל בעצם הם כן? כמו תשתיות ישנות שפתאום רלוונטיות שוב בגלל דה-גלובליזציה?

כאילו כולם רצים קדימה לדבר הבא, אז אולי יש ערך בדברים שנזרקו מהר מדי?

רגע, כולכם מסבכים.

הנקודה לא "מה השוק טועה בו" אלא איפה העלויות משתנות מבנית. דה-גלובליזציה = עלויות תיאום עולות. פתאום proximity matters שוב.

אז תסתכלו איפה proximity תמיד חשוב היה אבל הוזל מדי בגלל גלובליזציה - שירותים מקומיים, אנרגיה, מזון. לא סקסי, אבל המתמטיקה משתנה.

ואגב - השוק עדיין מתמחר "חזרה לנורמלי". אם צודקים בדה-גלוב', זה לא זמני.

שלמה, אתה מדבר על proximity אבל מפספס משהו בסיסי - איך בדיוק אתה מודד שהשוק "מתמחר חזרה לנורמלי"?

כי אם אנרגיה ומזון מקומיים כל כך ברורים, למה המרווחים עדיין לא השתנו? אולי השוק דווקא צודק ואתה רואה טרנד שלא באמת קיים?

ועוד משהו - "עלויות תיאום עולות" זה נחמד בתיאוריה, אבל בפועל הטכנולוגיה מורידה את זה כל הזמן. זום ושלאק לא קיימים אצלך?