והיום קצת על המדיניות המוניטרית שלנו ..
אחוז ריבית הוא ערך הכסף, כלומר כמה שווה ה''מניה'' שנקראת כסף.
נניח ובבנק שלכם שוכנים חסכונות בסך מאה אלש''ח. במקרה ואחוז הריבית עומד על סך 4% לשנה, זאת אומרת שערך ה''מניה'' שלכם שווה 4000₪ ש''ח תנובת רווח בשנה. תוכלו בהחלט להלוות סכום זה לבנק ולקבל תשואה בסכום קרוב לאחוזי הריבית
-למרות שסביר להעדיף להשקיע את הכסף באפיק עם תשואה גבוהה יותר-
באותה מידה במקרה והבנק מלווה לכם סכום דומה תצטרכו אתם לשלם לו את תשואת ה''מניה'' ולהוסיף על החזר ההלוואה את סכום הריבית.
אז מה מעניין לדעת? כשערך ''מנית'' הכסף גבוהה ביחס לקולגות שלו זה משפיע על ערך המטבע ב'שערי החליפין'. לדוגמא כשהריבית בישראל צפויה לעלות הדבר בהכרח מוביל להתחזקות השקל ולדפלציה ( או לכה''פ ההאטת האינפלציה).
אוק אז איך נקבעים אחוזי הריבית?
ברוב מדינות העולם הריבית נקבעת על ידי הממשלה או הבנק המרכזי/ הפדרלי.
לפחות לפי השיטה הסוציאליסטית – המצב בהחלט מצוין.
לפי הקפיטליזם הטהור – המצב קטסטרופלי,
למה? באו נמשיך--
תחילה, מהם ההשפעות של שער אחוז הריבית?
כששער הריבית גבוה, אנשים מעדיפים להשאיר את הכסף בבנק, להימנע מהשקעות בעלות תשואה נמוכה ונמנעים מלקחת סיכונים. היזמים לא לוקחים הלוואות ואין תנופת צמיחה, בנוסף לכך מחוסר כסף נזיל בשוק -דפלציה- אנשים ממשיכים למעט בהשקעות וקניות, כתוצאה מכך היזמים מתמעטים, הביקוש יורד מה שגורם שוב להתמעטות וכן הלאה.
כששער הריבית גבוה כתוצאה טבעית נוצרת עלית ערך המטבע – דבר שגורם בטווח הקצר למשבר ביצוא -למשל יצואנים שמוכרים ב100 דולר (320₪) מוצר שעלות יצורו הוא כ200 שקל יגרפו רווח של כמאה עשרים שקלים למוצר, במקרה של עלית ערך המטבע במכירת מוצר ב 100 דולר (310₪) שעלות יצורו היא 200 שקל יגרפו רווח רק של מאה ועשר שקלים למוצר, לאחר מכן הדפלציה תאזן את המשבר. (עלות היצור תקטן).
כששער הריבית נמוך, אנשים לא חוסכים, משקעים בהשקעות בעלות סיכון גבוהה יותר, עודף כסף נזיל בשוק (אינפלציה) גורם לעלית מחירים ולהיווצרות בועות כלכליות. התעשייה מייצרת מעבר לביקוש מה שעלול לגרום למשבר כלכלי חמור.
כששער הריבית נמוך נוצרת ירידת ערך במטבע – מה שגורם בטווח הקצר למשבר ביבוא (פחות רווח על כל מוצר מיובא) דבר שמתאזן בטווח הארוך עם האינפלציה (עלות מכירת המוצר תגדל).
לא קשה, נכון?
למעשה, ריבית גבוה מדי או נמוכה מדי, כאמור, לא טובה למשק. ולכן, יאמרו הדוגלים ברגולציה ממשלתית גבוה, יש על הממשלה להתאים את גובה הריבית לפי המצב שיאזן את המשק.
האם זה נכון?
לכוראה, האופציה ההפוכה – לתת לריבית לנוע לבד לפי היצע נותני ההלוואות וביקוש המלווים – עלולה לגרום למשבר חמור וחסרת הגיון.
אז באו ונראה מה מציעה לנו השיטה הקפיטליסטית. אז השיטה שמתאפיינת בליברליזם, חוסר ברגולציה ושוק חופשי טוענת שיש לאפשר לאחוזי הריבית להיקבע מעצמם, היינו – לנוע לפי ביקוש והיצע. יש חוסר כסף נזיל בשוק? יש מעט מלווים? אנשים וודאי ינהרו להלוות המלווים יעלו מחרים וכך הריבית תגדל. יש מלווים רבים? הריבית תקטן.
מה ההיגיון?
נשוב רגע אל החסרונות שמנינו בשער רבית גבוה או נמוך. החסרונות האלה, טוענים הקפיטליסטים, הם רק במקרה של שער אחוזי ריבית מלאכותי שלא משקף את מצב המלווים בשוק.
במקרה של אחוז ריבית גבוה, כאמור ציינו שהיזמים לא לוקחים הלוואות ואין תנופת צמיחה. אילו הריבית אינה תוצאה של קביעה שרירותית, אלא שיקוף של המצב הכלכלי הקיים במשק – הדבר מגלה שאכן אין צורך ביצור ובניה גבוהים יותר, מכוון שכל הכסף כבר 'מתגלגל' בשוק. ויותר מכך, מי שיקח הלוואה ללא ריבית -מגמ''ח למשל- לצורך השקעה שאינה צפויה להניב רווח גבוה מאחוז הריבית יגלה שהשקיע לריק. והסיבה – אם הרווח הצפוי לא עולה על אחוזי הריבית זה ביטוי לכך שהביקוש למוצר הוא קטן מהביקוש לכסף.
במקרה של אחוז ריבית נמוך, כאמור ציינו את העובדה שהתעשייה מייצרת מעבר לביקוש. שוב, אם הריבית אינה תוצאה של קביעה שרירותית אלא שיקוף של המצב הכלכלי הקיים במשק, היווצרות הריבית הנמוכה אכן משקף את המגמה של הציבור לחסוך כסף. ואם כן אכן יש כסף 'מיותר' ויש צורך גובר ביצור ובנייה.
אם כן, יוצא ששוק חופשי פועל במצב הכי טוב שיש כשהוא פועל לבד בלא רגולציה והתערבות ממשלתית, ומאזן את עצמו לבד למצב הכי טוב למשק.
היום רוב המדינות כן דוגלות במדיניות של קביעת ערך השער באופן עצמאי על ידי הבנק המרכזי. תמיד קשה לוותר על תחושת שליטה.
עיידן הקריפטו אולי יספר אחרת. לכו תדעו.
אז כך טוענים הקפיטליסטים. מה דעתכם?
