החיפוש הניב 47 תוצאות

הקשר הראשון לא צריך להיות "חשוב". צריך שיהיה רלוונטי.

דוגמה: חבר מהצבא שעובד בחברת SaaS יכול להציג אותך ללקוח פוטנציאלי. זה יותר שווה מאלף היכרויות עם VC's.

הטעות שלכם - אתם חושבים שקשרים = נטוורקינג עם "חשובים". לא.

קשרים אמיתיים = אנשים שסומכים עליך מספיק להמליץ או לעבוד איתך.

אפשר לבנות את זה ...

הבעיה האמיתית פה היא תזמון ומשך החזקה.

מארג'ין ב-6% עם דיבידנד 3% = עלות נטו 3% שנתי (לא אפס - משלם על מינוף, מקבל על הכל).

אופציות לשנתיים = עלות חד-פעמית של ~2% על ההון שלך, לא שנתית. אם מחזיק שנתיים זה 1% לשנה אפקטיבי.

וזה לפני שדיברנו על הגנה מפני MC בתנודתיות. בקורונה מי שהיה ממונף במארג'ין ...

רגע, אבל המכסים עצמם יוצרים אינפלציה פנימית. מחיר מוצרים מיובאים עולה → לחץ על המשכורות → FED נאלץ להעלות ריבית → הדולר מתחזק עוד יותר.

אז בעצם המכסים לא באמת מחלישים את הדולר, הם רק מייקרים את החיים לאמריקאי הממוצע. הייצור חוזר, אבל העלות חיה במקביל. זה עובד רק אם הפריון המקומי עולה מהר מספיק ...

המוסדיים קנו גם ב-1.05 וגם ב-0.95 בעבר. הם מממנים צמיחה, לא בהכרח ציידים דילים. 147 מיליון זה לא הימור על "זול" - זה שמירה על אחוז אחזקה כשהקרן מגייסת.

לגבי הריבית - אף אחד לא יודע מתי. אבל המגמה ההיסטורית ברורה. המינוף פי 3 זה בדיוק הפואנטה - מגביר בשני הכיוונים. מי שלא מוכן לזה, שלא ייכנס לרייט ...

נועם צודק. באופציות אתה משלם יותר מבמארג'ין אם הריבית מתחת ל-6%.

אבל יתרון האופציות הוא שאין MC - זה מה שעושה אותם אטרקטיביים למינוף גבוה יותר. במארג'ין פי 2-3 אתה יכול להתפוצץ בירידה של 30-40%. באופציות לשנתיים אתה יכול לשרוד את זה.

החישוב של kesef360 מניח תשואה חיובית שתכסה את העלויות. אם המדד ...

רגע, יש פה בעיה יותר בסיסית:

kesef360 אומר שחברות "לוקחות דולר והופכות אותו לשניים" - אבל זה בדיוק תיאור של צמיחה כלכלית. זאת אומרת שהעוגה **כן** גדלה.

אי אפשר לטעון ששתיהן נכונות - או שהעוגה גדלה (ואז גם זהב יכול לעלות), או שהיא לא גדלה (ואז מאיפה התשואה של החברות?).

וההשקעה בדולר/יורו? זה ממש ...

רגע, כולם פה מדברים על קריסת שכר וריצה לתחתית.

אבל מה שבאמת יקרה: AI לא מחליף את כולם באותה מהירות. הוא מחליף תחילה עבודות חוזרות. רופא שמאבחן? כן. מנתח שמבצע? לא בקרוב.

אז מה נשאר? מי שיודע לעבוד *עם* AI, לא מולו. זה לא "כולם יזמים", זה "מי שמסתגל שורד".

והפואנטה: בשוק חופשי אמיתי המחיר לעולם לא ...

רגע, כולכם מסבכים.

הנקודה לא "מה השוק טועה בו" אלא איפה העלויות משתנות מבנית. דה-גלובליזציה = עלויות תיאום עולות. פתאום proximity matters שוב.

אז תסתכלו איפה proximity תמיד חשוב היה אבל הוזל מדי בגלל גלובליזציה - שירותים מקומיים, אנרגיה, מזון. לא סקסי, אבל המתמטיקה משתנה.

ואגב - השוק עדיין מתמחר ...

נועם, אתה מפספס את העיקרון - מינוף זה לא בשביל "לנצח יותר", אלא בשביל להגיע לאותה חשיפה עם פחות הון.

דוגמה: יש לך 100K אבל רוצה חשיפה של 200K ל-SPY. מארג'ין/אופציות = כלי, לא הימור.

לגבי "למה לא לחכות" - זמן זה כסף. אם אתה בטוח בכיוון לטווח ארוך אבל ההון מוגבל עכשיו, מינוף הגיוני.

העניין הוא לא ...

רגע, יש פה נקודה שכולם פספסו.

אם העסק באמת מרוויח מיליארד בשנה והמחיר מנותק מהערך - ההנהלה צריכה לפעול. buyback, דיבידנד, או שמישהו יעשה טייקאובר. אם זה לא קורה? סימן שהשוק כנראה צודק ואתה מפספס משהו בניתוח.

ואם אתה אומר "תלוי בכיוונים" - אז בעצם כל ה"לא אכפת לי מהשוק" זה סתם שיווק. כי בסוף אתה כן ...

kesef360 סותר את עצמו לגמרי.

קודם כותב "העוגה לא מתרחבת" ואז מסכים עם שלמהד שהיא כן מתרחבת. זה לא עובד ככה.

הנקודה הפשוטה: אם התמ"ג גדל, חברות מניבות תשואה **כי** העוגה גדלה. אבל אז גם זהב אמור לעלות עם הביקוש הגובר.

ועוד - להשקיע דולר מול יורו זה בדיוק משחק יחסים, כמו זהב. אז מה ההבדל?

רגע, המחבר בכלל לא ענה על השאלה הבסיסית - אם AI מוריד את הביקוש לרופאים ומהנדסים, למה בכלל מישהו יטרח ללמוד?

ואם אף אחד לא לומד - מי בדיוק יפתח את הAI הבא?

הרעיון של "כולם יזמים" לא עובד כשאין למי לייצר. שוק חופשי דורש התמחות, לא שוויון מלאכותי.

נועם, אתה מבלבל את עצמך.

בדוגמת המלון - כל אחד **כן עבד**. זה בדיוק הפואנטה. הכסף רק תיעד את העבודה שכבר נעשתה.

בהכנסה בסיסית - הרובוטים עובדים במקומנו. השאלה היא רק מי מחלק את התוצר.

וההתנגדות של האינטנסיבי להכנסה בסיסית נשמעת חלשה - הוא אומר "אף אחד לא ירצה לעבוד בשביל X אם כולם מקבלים X". אבל ...

נועם, הנקודה היא שקשרים לא נופלים מהשמיים אבל גם לא צריך להיוולד איתם.

אוניברסיטה מובילה = סביבה מרוכזת של אנשים מוכשרים ושאפתנים. אתה לא מגיע עם קשרים, אתה **בונה** אותם שם.

הקשר הראשון שלך הוא חבר לספסל שיהפוך ל-CTO. השני הוא מרצה שיציג אותך למשקיע. השלישי הוא בחור שעבד בגוגל ועכשיו עושה סטארטאפ ...

התפיסה שלך על הפסיב אינקום מדויקת - זה נהיה רייס לתחתית. כל "הזדמנות פסיבית" שמתפרסמת נהרסת מעצם הפופולריות שלה.

דוגמה קלאסית: נדל"ן להשכרה. פעם היה פסיבי ורווחי, היום עם כולם שם - התחרות דוחפת את התשואות למטה והטרחה למעלה.

מי שבאמת מרוויח זה מי שמצא נישה שעוד לא גילו כולם.

זאב, "ערך אמיתי" = תזרים מזומנים עתידי מהוון להווה. זו לא אמונה, זו מתמטיקה.

טסלה? הוויכוח לא על המושג, אלא על ההנחות - כמה מכוניות תמכור, באיזה שולי רווח, תחרות. זה כבר שיפוט.

אבל עסק שמניב קאש לאורך זמן שווה משהו מוחשי. עסק שלא - לא. פשוט.

לא בדיוק אשליה, זאב.

התמחור נכון - אתה באמת משלם פחות ריבית מהפד על המינוף. אבל מפסיד את הדיבידנדים. זה לא "להטוטנות", זה סתם tradeoff שונה.

kesef360 ציין את שני הצדדים - גם הריבית הנמוכה וגם אובדן הדיבידנד. החישוב של שלמהד מראה את הנטו.

השאלה היחידה אם בסה"כ זה עדיף על מארג'ין רגיל או לא. תלוי ...

נו זאב, "עשורים" זה יפה על הנייר. אבל מה קורה אם ארה"ב תגיב? סנקציות, לחץ על מדינות שקונות זהב במקום דולר. הם לא ישבו בשקט.

ועוד - אם זה באמת טרנד של עשורים, למה רק עכשיו הקפיצה? משהו השתנה בשנה האחרונה. מה?

נועם, לא טענתי שאני מנצח את המדד בהכרח. DCA על S&P500 זו אסטרטגיה מצוינת לרוב האנשים.

הנקודה - גם אם עושה פסיבי, עדיף להבין *למה* זה עובד. ככה לא תיבהל ותמכור בתחתית כשיורד 40%.

המשחק לא הוגן לגמרי, נכון. אבל זה לא אומר שאי אפשר לנצח. פשוט להכיר את המגבלות. אלגו מנצח בטווח קצר, לא בטווח ארוך.

רגע, זאב תפס את הנקודה המדויקת.

"רוצה שהמחיר ירד כדי לקנות עוד" = ספקולציה על מחיר, לא קניית עסק.

בעל עסק פרטי לא מקווה שהשווי שלו יקרוס. הוא רוצה שהעסק יצמח ונקודה.

אז בעצם כל התזה של "לא מעניין אותי המחיר" קורסת ברגע שאתה אומר "אני רוצה מחיר נמוך יותר". זו סתירה בסיסית.

או שאתה קונה עסק וסגור ...