אז בא ננתח את המשמעות הפיננסית של זה עבורינו.
אבל לפני זה, באו נראה בכלל מה היו הנימוקים של בנק ישראל והוועדה המוניטרית
המודגש זה ציטוט ממסמך הבנק שהופץ, השאר – פרשנות שלי
- אי הוודאות הגיאופוליטית המקומית והגלובלית עודנה ניכרת.
הם מתכוונים כאן לכך שעדיין לא הגענו למה שמכונה ה'ניצחון המוחלט'. הערת אגב לא בלתי חשובה – בנתיים נראה שגם לא נגיע. לכן סיום ה'אי וודאות' כנראה תגמר מבחינה כלכלית ב'הסכם בינים' שיתן שקט לטווח בינוני של כ5 שנים. מבחינה כלכלית זה כבר מציב עוגן כלשהו.
למה בכלל משנה המצב המלחמתי על שיעור הריבית?
שני סיבות:
1. כל עוד ישראל במצב מלחמה ריבוי משרתי המילואים משפיע על שוק העבודה
2. כל עוד מצב המלחמה נמשך עלויות ההובלה וסחורות כמו נפט נשארות גבוהות, ומקשות על שיעור האנפלציה השנתי להתכנס ולהתקבע באיזור היעד.
(אגב, דעתי היא שחובה להפריד ולחלק בין אינפלציה שנובעת מהצע כסף גדול והפחתת ערך מנטלית, שלזה ריבית גבוה מועילה, לבין אינפלציה שהיא תוצר של הכרח תנאים חיצוניים. שבמקרה כזה ריבית גבוהה רק חונקת את המשק עוד יותר. אבל אני אעשה על זה פוסט נפרד מתי שהוא. מבטיח.)
- האינפלציה בישראל מוסיפה לשהות בסביבת מרכז היעד, אולם, מאז החלטת הריבית האחרונה חלה עלייה חדה בסביבת האינפלציה בעולם.
אוקי, פה הנגיד אומר – אומנם בישראל המצב טוב, אבל בגלל שיש קורולציה ומתאם בין מדינות המערב, וכיוון שבשאר העולם האנפלציה עולה, שומה עלינו להשגיח שישראל לא תגרר. (אגב כנראה הוא מתכוון בעיקר לארה"ב, שם המצב הוא שישנו סיכוי לעליית ריבית נוספות אחרי ההורדות האחרונות)
(על זה, ניתן לראות עוד בסוף המסמך שם)
- מאז החלטת הריבית האחרונה, השקל יוסף בשיעור של 8.3% מול הדולר, ובשיעור של 7.2% מול האירו. במונחים נומינליים אפקטיביים התחזק השקל ב-7.4%.
אוקי, זה כמובן פשוט. כשהשקל מתחזק זה סימן טוב וסיבה להוריד ריבית. עוד הפעם משני סיבות:
1. להפחית את ערך השקל ולמנוע מצב שבו היצואנים מאבדים את כוח המכר שלהם בדולרים, ובכך עלול חלילה להחלש הייצור כחול לבן
2. כשערך השקל עולה , מוצרי הייבוא מוזלים, ואי לכן יש יותר סיכוי לעמידה ביעדי האינפלציה המתבקשים
- נתוני החשבונאות הלאומית לרביע הראשון של 2026 משקפים את השפעת מבצע "שאגת הארי" על הפעילות במשק. ברביע זה התכווץ התוצר בקצב שנתי של 3.3%. התכווצות זו מתונה יותר בהשוואה לתחזיות קודמות ולמבצע "עם כלביא".
גם כאן – מצב טוב הוא סימן חיובי למשק, וזרז להוריד הילוך בשיעור הריבית
- האינדיקטורים השוטפים למשק מצביעים על התאוששות בפעילות לאחר מבצע "שאגת הארי". לאחר ירידה במהלך המבצע, ההוצאות בכרטיסי אשראי במחירים שוטפים התאוששו ומצויים מעט מעל קו המגמה ארוך הטווח.
אז ככה, הבנק המרכזי רוצה לראות ששיעור הריבית הגבוה שהוא הטיל פועל את פעולתו. הדרך למדוד את זה היא בין היתר על ידי בחינה של שיעור ההוצאות במגזר הפרטי (כרטיסי אשראי).
- שוק העבודה הושפע מאוד ממבצע "שאגת הארי" ומגבלת היצע העבודה עדיין משמעותית. שיעור הנעדרים זמנית מהעבודה בשל שירות מילואים עלה בחדות בחודש מרץ, ובחודש אפריל ירד קלות ועמד על 1.2%.
גם כאן, למרות שזה נראה סימן גרוע, מגבלות הצע עבודה הוא דווקא סימן טוב להורדת ריבית. ריבית נמוכה – כלומר עודף הצע כסף, מגביר את הצע העבודה, וריבית גבוהה מפחית אותה. ולכן אבטלה ככל והיא גבוהה יותר אנחנו מבינים שהריבית הייתה מספיק גבוהה אפקטיבית. ולכן הגיע הזמן להוריד אותה
- בחודשים פברואר – מרץ חלה עליה במחירי הדירות של 0.3%, ובמונחים שנתיים ירדו מחירי הדירות ב-1.2%. סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן התמתן, ועמד במדד אפריל על קצב שנתי של 3.3%.
אז אפילו על הדיור הריבית השפיעה.
(אגב, כתבנו פוסט על הנדל"ן בארץ. האמת שמאז שכתבתי אותו התחלתי לבחון את הנדלן בארץ ברמה יותר מאקרו ולכן אני חושב שהדיון על בועה-לא בועה בשוק הנדלן הוא דיון עקר. הדיון האמיתי אמור להיות על שיעור הריבית הצפוי למשק.)
אז ראינו את הסיבות, וראינו שהנגיד הוריד ב0.25 את שיעור הריבית. מה אתם חושבים? מספיק או היה צריך יותר? תכתבו בתגובות.
